להיות שופטים ״בוגרים לחלוטין״ (מחשבות בעקבות פרופ׳ מיגל דויטש על החסינות לראש הממשלה)

לג׳רום פרנק — אחד ה״אבות המייסדים״ של הריאליזם האמריקאי — יש ספר שאני אוהב שנקרא Law and The Modern Mind, שבסיומו יש מאמר קצר שמוקדש לשופט אוליבר וונדל הולמס. המאמר מוכתר (למיטב זכרוני) בכותרת The Completely Adult Jurist והפואנטה העיקרית שלו היא שהולמס היה בדיוק כזה, כשהכוונה היא שהולמס היה שופט שהיה בשליטה מלאה על הפקולטות המחשבתיות שלו ושהעובדה שהמשפט עמוס בחורים, אי וודאויות והזדמנויות למניפולציה, לא הטרידה אותו כהוא זה. אדרבה: הוא ידע איך לעשות שימוש בכל הכלים והפיקציות שהמשפט פועל דרכם כדי להגיע לתוצאות שהוא חשב אותן לצודקות, ולא נתן לשום דבר לעצור אותו בדרך.

טור הדעה של פרופ׳ מיגל דויטש היום בגלובס נותן מפה למשפטנים בקנה המידה של הולמס — ושהם, בלשונו של פרנק, ״בוגרים לחלוטין״ — לגבי איך להתמודד עם מגוון האפשרויות שבאמצעותן עשוי ראש הממשלה להבטיח את חסינותו העתידית מדין פלילי. כפי שהטור מתאר, בכל דרך שאפשר בשלב זה לדמיין כדי להשיג את החסינות, המשפטן הבוגר לחלוטין יכול לפגוש את ראש הממשלה ולפורר את כל מה שהוא זומם, אחד לאחד. כלשונו של פרופ׳ דויטש: ״לבג״ץ יש כלים״.

כמובן שהטור של פרופ׳ דויטש מעלה כל מיני שאלות. האם בכלל יש לנו שופטים כאלה שהם ״בוגרים לחלוטין״ בבית המשפט העליון? (רמזתי בפוסטים קודמים שהשופט סולברג מתנהג לפעמים בצורה שמשקפת איך הוא רחוק מלהיות ״בוגר לחלוטין״). בנוסף, יש שאלה אסטרטגית האם זה נכון לחדד בשלב זה איך נראות האסטרטגיות של המשפטן הבוגר לחלוטין. אם רוצים להרגיע את המאמצים והרעיונות בהקשר זה, אולי כדאי לחדד דווקא שהאמצעים הם מוגבלים?

פרופ׳ דויטש גם מתעלם מהשאלה היותר כללית והיא האם התנאים החברתיים והפוליטיים שבהם בית המשפט פועל הם סימפטטיים לפעילות שיכולים לעסוק בה שופטים בוגרים לחלוטין. בהנחה שהקואליציה שתדחוף את החסינות של ראש הממשלה נתניהו בעתיד תהיה מספיק חזקה, לא מן הנמנע שמאמצי הבלימה יובילו לכרסום חזק יותר בכוחו של בית המשפט. במובן האחרון הזה, אולי דווקא משפט אחר של הולמס צריך להיחגג (מתוך מאמר שלו על מונטסקייה משנת 1920):

"The most perfect government is that which attains its ends with the least cost"

כלומר, צריך להיות שופטים ״בוגרים לחלוטין״ ולהגשים באמצעות המשפט את כל מה שרק רוצים  וחושבים שהוא נכון — כמו שפרופ׳ דויטש מראה — אבל בד בבד לעשות זאת בעלות הנמוכה ביותר האפשרית למטרות אחרות שאכפת לנו מהם (כאן: שרידותו של בית המשפט, שיש רבים שנפשם חפצה בכך).

להיות שופטים ״בוגרים לחלוטין״ (מחשבות בעקבות פרופ׳ מיגל דויטש על החסינות לראש הממשלה)

מחשבה אחת על “להיות שופטים ״בוגרים לחלוטין״ (מחשבות בעקבות פרופ׳ מיגל דויטש על החסינות לראש הממשלה)

  1. פטיטו הגיב:

    אולי בכל דרך, אבל לא בדרך המוסדית. משהקמת ערכאה מעל בג"ץ, חברי הערכאה הזאת (נניח, גביזון, פרידמן ודותן) הם "הבוגרים לחלוטין" החדשים שיוכלו לסכל כל פסיקה של העליונים הישנים. כמובן גם זו לא דרך סוגה בשושנים ויעמדו בפניה מכשולים פוליטיים כפי שראינו בהונגריה ופולין, אך זוהי הדרך האפשרית היחידה.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s