גדי טאוב ורכבות שרצות בזמן

ד״ר גדי טאוב אוהב להדגיש שוב ושוב שהוא לא מקבל על עצמו את האידיאולוגיה של הימין הישראלי ושל מפלגת הבית היהודי ושהתמיכה שלו ברעיונות שלהם היא חלקית בלבד — לגבי פרטים מסוימים מתוך המפרט היותר מורכב של הימין (כמו למשל לגבי העמדות של הימין על תפקידו של בית המשפט במשטר החוקתי בישראל). אבל אלא אם פספסתי משהו (אני עוקב אבל לא באופן מאוד הדוק), מעבר לזה שד״ר טאוב מדגיש שזו עמדתו הוא לא עושה שום דבר אמיתי בקשר לזה. מתי פעם אחרונה ד״ר טאוב כתב למשל טור בהארץ שמגנה את הימין על המדיניות שלו בהיבטים שעליהם טאוב כאמור מצהיר שהוא ככלל חולק? או משהו אחר ודומה? על רקע התמיכה האינטנסיבית שלו בימים האחרונים בימין בהיבטים שבהם כאמור הוא רואה עמו עין בעין, השתיקה בהקשר הזה צורמת במיוחד.

אכן, לא מן הנמנע שכדי שהתנהגות של אנשים מן הסוג של ד״ר טאוב שכאמור רואים במכלול יותר מורכב ובעייתי גם היבטים חיוביים ובוחרים להדגיש דווקא אותם תהא מוצדקת מבחינה מוסרית (אפילו מנקודת המבט שלהם), הם חייבים לפעול באותה נשימה גם להוקעה של ההיבטים שאותם הם דוחים. אחרת נדמה לי שהם לא יותר טובים מהאנשים שחיו בשלום עם מוסליני כי לפחות ״הוא גרם לרכבות להגיע בזמן״ (אגב, מסתבר שמוסוליני אפילו לא עשה את זה).