לפחות שהאוכל יהיה טעים! (מחשבות על כנס קהלת מחר)

מחר מקיים ״פורום קהלת״ כנס על תפקיד היועץ המשפטי לממשלה. בכנס משתתפים פוליטיקאים בכירים, אנשי אקדמיה ועובדי השירות המשפטי הציבורי (לרבות היועץ המשפטי לממשלה עצמו) וצפוי לסכם אותו המשנה לנשיאת בית המשפט העליון (בדימ׳) אליקים רובינשטיין. במוקד הדיון שאלת מעמדו הראוי של היועץ המשפטי לממשלה: האם עמדתו צריכה לחייב את הממשלה? ובאילו נסיבות? ומהו התמהיל הנכון בין שירות משפטי ממשלתי עצמאי ובין המשילות הפוליטית?

אבל מה מטרתו של הכנס? מה ״יוצא״ למשתתפים ממנו?

ככלל, המטרה העיקרית שיש לקוות שעומדת ביסוד ארגון של כנס היא לנסות לקדם את הידע האנושי בנושא או לחלופין לקדם דיאלוג פתוח, חופשי ומפרה בנושאים שעתידים לעמוד במרכזו של אותו הכנס. אך נדמה לי שאפשר לדחות די במהירות את האפשרות שהכנס הנוכחי של פורום קהלת עתיד לשרת איזו מבין המטרות הללו ועוד יותר קשר לי להאמין שזו הציפייה האמיתית שיש למשתתפים בכנס ממנו (כלומר שהוא יועיל ויקדם את ההבנה שלהם של הנושא). הסיבה לכך היא קודם כל שהסוגיות שהכנס מעלה מוכרות היטב לכל הגורמים המשתתפים בכנס וקשה להאמין שיתגלו בכנס תגליות חדשות. לאמיתו של דבר, האדמה בעניין זה חרושה היטב ונטחנה עד דק בכל מיני הקשרים קודמים שאחד מהם הוא אפילו כנס קודם שארגן קהלת באותו נושא ממש לא מזמן ושבו השתתפו אותם גורמים (פחות או יותר). כמו כן, העמדות שבהן מחזיק כל אחד (או כמעט כל אחד) ממשתתפי הכנס ידועות אף הן ולא סביר שהעמדה של מי מבין הדוברים בכנס תשתנה בעקבות מה שייאמר שם או שהוא מגיע לשם במטרה להקשיב ולהשתכנע, עובדה שמקשה לראות בכנס הזדמנות לקיום דיאלוג אמיתי.

אמנם נכון הוא שמאז הפעם הקודמת שבה נערך הכנס של קהלת בנושא הצטברו מקרים נוספים שמעוררים את המתח היסודי שאמור לעמוד במרכז שלו, שהוא כאמור תפקידו הראוי של היועץ המשפטי לממשלה (והשירות המשפטי הציבורי בכלל) במערכת החוקתית בישראל. אולם נראה לי שלכל היותר מדובר בהתפתחויות עובדתיות חדשות אשר אינן מעוררות סוגיות חדשות או סוגיות המפתחות בצורה מעניינת את התימות הבסיסיות שבהן אמור הכנס לעסוק. גם המשתתפים בכנס כולם פחות או יותר מעורים במה שקורה בנושא ״תוך כדי תנועה״ כך שיותר מסביר להניח שאף אחד מהם לא צפוי ללמוד מן הכנס מידע חדש שהוא לא ידע אותו קודם (או לא יכול היה לדעת אותו קודם במאמץ סביר).

אם הכנס לא צפוי לקדם את הידע האנושי או להוות מקום של דיאלוג אמיתי, צריך לחפש לו הסבר אחר. וכמו תמיד, את ההסברים כדאי לחפש גם באינטרסים השונים של מארגניו ומשתתפיו ובדינמיקה הפוליטית הכללית.

הרווח של חברי פורום קהלת מן הכנס ומהשתתפות רחבה בו הוא ברור ומיידי: לא זו בלבד שהם מקבלים עוד במה להציג את עמדותיהם ועוד אירוע לדווח עליו לבסיס התורמים שלהם; הכנס משווה לפורום מראה לכאורה רציני — לא של ארגון לוביסטי ״בעל עניין״ כי אם של ארגון אקדמי  המאפשר שיח לכאורה פתוח וברמות הכי גבוהות.

הרי כידוע פורום קהלת שמארגן את הכנס הוא אחד הפורומים היותר ביקורתיים כלפי עבודת השירות המשפטי הציבורי וכלפי הייעוץ המשפטי לממשלה במיוחד. בין היתר הוא מקדם בצורה מאוד גלויה את הצעת החוק הפרטית שמציעה לקבוע כי יתאפשר לשר למנות בעצמו את היועץ המשפטי של משרדו, הצעה שרבים רואים בה כעוד ״מסמר בארון״ של מוסד הייעוץ המשפטי העצמאי ואשר אליה מתנגד היועץ המשפטי לממשלה. חברי הפורום גם לא מהססים לבקר את מערך השירות המשפטי הציבורי בדרכים נוספות. כך, למשל, לאחרונה התבטא הפורום נגד חוות דעתו של עו״ד איל ינון, היועץ המשפטי של הכנסת, בה קבע כי הכנסת איננה מוסמכת במצב המשפטי הקיים לנהל ועדת חקירה פרלמנטרית נגד ארגוני חברה אזרחית ״הפוגעים בחיילי צה״ל״ (פרשה שעל היבטים אחרים שלה עמדתי כאן). ייתכן שחברי הפורום מייעצים לשרה — או לאנשי לשכתה — באופן שוטף על דרכים שונות שבאמצעותן ניתן יהיה להפחית מכוחו של מערך הייעוץ המשפטי לממשלה (ולכנסת) ולהביא אגב כך למה שמכונה היום ״הגברת המשילות״.

ואכן, על אף שכל אלה לכאורה מציגים את הפורום יותר כסוג של לוביסט (אם כי מהסוג שהוא אולי יותר מתוחכם) ובכל מקרה כגורם בעל עניין פוליטי משמעותי, קשה לחמוק מן העובדה שהכנס לעומת זאת עתיד לאפשר לחברי הפורום להציג חזות יותר נייטראלית ורצינית ולהילחם בתדמית הארגון כלוביסט.

חשוב להבהיר: אני כמובן לא שולל שאפשר לנהל לכאורה דיון על הסוגיות שבהן עוסק הכנס מנקודת מבט כביכול ״עקרונית״ שמנסה לדון ולפענח מהו ההסדר הנכון או האופטימלי עבור החברה הישראלית. אני גם לא חולק על כך שעמדות פוליטיות רלוונטיות במתן מענה לשאלה מה נכון וראוי עבור החברה הישראלית בהקשר זה. יותר מזה: אני חושב שיש טעם ממשי בעמדה שקוראת להפחתה משמעותית בסמכויות היועץ המשפטי לממשלה ובמובן זה מתחבר לכאורה ל״שורה התחתונה״ של גורמים כמו פורום קהלת (אם כי מכיוון פוליטי אחר לגמרי). מה שכן נראה לי זה שחברי הפורום אינם באמת מעוניינים בניהול דיון פתוח וכנה בנושא אשר חשוף לכל הדעות ולכל הנתונים הרלוונטיים, בוודאי לא בדיון העומד כביכול בסטנדרטים ״אקדמיים״ או עיוניים. אני גם חושב שהעבודות שהפורום מפיק בנושא זה (אני לא מכיר עבודות שלו בתחומים אחרים) הן ברמה בינונית בלבד (וזאת גם במקרה הטוב): אם בוחנים את העבודות שלהם אפשר לגלות אינספור הטיות ופגמים, חלק מהן מתבטאות ב-cherry picking של דוגמאות השוואתיות שבהם הם מתמקדים.

ברור אם כן שיש מקיום הכנס במתכונתו הנוכחית רווח לא מבוטל לחברי פורום קהלת ומי שתומך בהם. מה שקשה יותר לראות הוא מה ״מרוויחים״ גורמי מערך השירות המשפטי הציבורי מהשתתפות בכנס. אם הכנס רק מחזק את האדברסריים שלהם ואינו צפוי לקדם את הידע האנושי בנושא, מה בכל זאת יכול לצאת מהכנס הזה מנקודת המבט של תומכי מערך השירות המשפטי הציבורי? אפשר להציע כמה אפשרויות:

אפשרות אחת היא שבאמצעות שיתוף הפעולה עם מארגני הכנס חברי ותומכי המערך המשפטי יכולים לקוות לאיזו התמתנות בעמדה של המבקרים, אולי על יסוד ההיכרות האישית ואולי בדינמיקה של נתתי-לך-תן-לי (quid pro quo): השתתפתי בכנס שלך, אנא זכור זאת לפני שתצא נגדי ברבים ותבקש לפגוע במעמדי. קשה עם זאת להאמין שזה מכניזם אפקטיבי. אולי הוא עשוי לעבוד באופן עקרוני, אך קשה לראות איך הוא עובד בנסיבות הנוכחיות שבהן כל הצדדים מנהלים מזה זמן כבר משחקים ידועים ומחויבים לפרופיל תדמיתי מסוים שאותו הם מנהלים בקנאות.

אפשרות אחרת היא זו: אחת הטענות שמסייעת לגורמים המבקרים את מערך השירות המשפטי להציג את הביקורת שלהם בצורה יותר נוקבת היא באמצעות אפיון שלה כביקורת שבאה כביכול מן השוליים ומן הפריפריה — כניגוד לאליטה המשפטית השולטת בכיפה ואשר יש לה עניין לשמר את עצמה במעמד כזה (זו היתה טקטיקה דומה של ארגון הפדרליסט בראשית דרכו, הוא הארגון השמרני שפועל בבתי הספר למשפטים בארה״ב). ההשתתפות בכנס מצד נציגי השירות המשפטי הציבורי ובעלי התפקידים הבכירים בו נוטלת את העוקץ מטענות כאלה במידה מסוימת והיא מסבכת את האפשרות של הפורום לשמר את תדמית האנדרדוג שלא שומעים לו ושמודר מן השיח באופן עקבי. אבל גם זה נראה כלעג לרש בהקשר הנדון כאן. זאת בין היתר משום שהאפקטיביות של טענת האנדרדוג תלויה גם בהישגים פוליטיים ממשיים ושם נראה שבינתיים מצבו של פורום קהלת אינו מזהיר (באופן שמאפשר להם להמשיך לטעון בצורה אמינה יחסית ממעמד של אנדרדוג, בלא קשר להשתתפות בכנס).

אפשרות נוספת היא שההשתתפות בכנס מסייעת לנציגי מערך השירות המשפטי הציבורי להיתפס כמי שמשתפים פעולה ומכבדים את המתנגדים להם ולא למשל דוחים אותם בשאט נפש או בהתרסה. ואכן, לא מן הנמנע שחלק מן המשתתפים ממערך השירות המשפטי הציבורי וודאי מאמינים בגישה פשרנית ומשתפת פעולה כזו כגישה לחיים או לפחות לחיים המקצועיים.

אפשרות אחרונה היא שההשתתפות בכנס היא מצב של ״אין ברירה״. כלומר שגם אם המשתתפים בכנס מהצד שתומך במערך השירות המשפטי יודעים היטב שהם לא צפויים להשכיל ממנו ושקיום הכנס רק עוזר לגורמים ״עוינים״, הם לא יכולים לסרב להשתתפות בו. והסיבה לכך היא שהם מנהלים יחסי עבודה עם חלק מן האנשים בצדו השני של המתרס שעשויים להיות גם בכירים מהם, והכוונה היא בעיקר לעובדה שהשרה שקד עתידה להשתתף בכנס ולכך שהיא מתומכיו של הפורום אשר, כאמור, מסייע לה לא אחת. 

מה נותר להגיד מנקודת המבט של משתתפי הכנס שאינם רואים עין בעין עם אנשי פורום קהלת או שלפחות אינם מעוניינים להעצים אותם? אני מקווה שלפחות שהאוכל יהיה טעים!

לפחות שהאוכל יהיה טעים! (מחשבות על כנס קהלת מחר)

2 מחשבות על “לפחות שהאוכל יהיה טעים! (מחשבות על כנס קהלת מחר)

  1. […] (11) דרך אחרת להציג את אותה הנקודה היא להגיד שהמינוי של פרופ׳ שטיין לערכאה העליונה הוא ניצחון למחלקה אחת בתוך פורום ״קהלת״ (המחלקה שעוסקת במדיניות כלכלית ומקדמת תפיסת עולם שאפשר להגדיר כליברטריאנית) ולא למחלקה אחרת בו (המחלקה שעוסקת במערכת המשפט באופן כללי; לדיון יותר כללי בחשיבות של הפורום בימים אלה בין היתר מבחינת הרגישות של שרת המשפטים לעמדות המובעות על ידי אנשיו, ראו כאן). […]

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s