איך להעמיד את התנועה למשילות במקום בעידן ה-Gotcha (מחשבות בעקבות חוות הדעת של היועץ המשפטי של הכנסת על הוועדה הפרלמנטרית לחקר ארגוני זכויות הפועלים נגד חיילי צה״ל)

אחד המאפיינים של המציאות הפוליטית הסוערת היום בישראל שבה מחנות פוליטיים שונים נאבקים ראש בראש על עתידו של המשטר הוא שימוש גובר ברטוריקה שאפשר לכנות אותה רטוריקה של ״Gotcha״ (מלשון Got You) ושהדינמיקה שלה היא פחות או יותר כזו: הדובר מזהה חוסר קונסיסטנטיות בעמדה של מי שהוא מתבונן בו ומנתח את מעשיו. אולם במקום לפרש את השינוי ככזה שמונע מטעמים ענייניים (כמו למשל שינוי נסיבות עקב מעבר הזמן או שינוי עקב תהליך של למידה והתנסות) ובמקום להכיר בכך שחוסר הקונסיסטנטיות עשוי להיות רק מדומה (משום שהעמדה הקודמת ניתנת לאבחון מהעמדה הנוכחית), הדובר טוען במקום שמדובר ב״פליפ-פלופ״ פוליטי בלתי ענייני. כלומר, שמאחר שכל הפרטים הרלוונטיים שעומדים ביסוד העמדה הנוכחית נשארו כולם זהים למה שהם היו בעבר למעט התוצאה הפוליטית הרלוונטית, אין מנוס מלהבין את שינוי העמדה כ״זיג-זג״ המונע מחוסר שביעות רצון מן ההשלכות הפוליטיות הנוכחיות של העמדה.* 

הדוגמאות לדפוס ה-Gotcha שאני חושב עליו באות הן ממחנה הימין והן מהשמאל. מהימין אפשר לציין למשל את הדוגמה הבאה: באתר ״מידה״ פורסמה לאחרונה ידיעה שמאשימה את המכון לדמוקרטיה בזיג-זג או פליפ-פלופ לכאורה מרעיש. בעבר המכון פרסם דוח שתמך בהגברת המינויים הפוליטיים בתוך הממשלה. על רקע זה שואל הטור איך זה ייתכן שהמכון טורח לפרסם היום עמדה כה נוקבת נגד ההצעה של השרים שקד ולוין — שאף אושרה לאחרונה בממשלה — להגביר את כוחם של השרים במינויים פוליטיים. לטענת כותבת הטור, לא חלוף הזמן או שינוי הנסיבות וגם לא טיב ההצעה הם שמסבירים את המתח הקיים (לכאורה) בין העמדות שהציג אז ומציג היום המכון. חלף זאת מדובר בפליפ-פלופ פוליטי שלאורו צריך לצעוק Gotcha!: הדוח מן העבר פורסם בעת כהונה של ממשלת שמאל שאותה היה ראוי להעצים ואילו היום מכהנת ממשלת ימין שאותה צריך לחנוק ולבלום.

דוגמה ברורה מהצד השמאלי של המפה עניינה בסרטונים ששודרו שוב ושוב והופצו ברשתות החברתיות ואשר בהם מצולם ראש הממשלה נתניהו טוען — בזמן שהיה עדיין באופוזיציה — שראש ממשלה שנחקר בפרשיות שחיתות, שהיה אז אהוד אולמרט, מוכרח להתפטר. היכן אותו עמוד שדרה מוסרי ואתי של ראש הממשלה היום, כשהוא עצמו עומד במרכזן של פרשיות שחיתות? התשובה, בעיניי המתבוננים מצד שמאל של המפה הפוליטית, נעוצה בכך שאין לראש הממשלה באמת עמוד שדרה מוסרי ושהכל פוליטיקה עד הסוף. ובמילים אחרות: ״נתפסת!״ (ההשראה כאן היא שיר הפתיחה של התכנית האלמותית עם יגאל שילון ״פספוסים״ כשאני כמובן מחליף את המילה ״פספסת״ ב״נתפסת״).

אפשר להבין עקרונית ו״על הנייר״ את המשיכה לרטוריקה של Gotcha אבל במחשבה נוספת זה לא כל כך ברור מי בדיוק חושב שהיא אפקטיבית והאם היא אכן כזו, בוודאי לא בנסיבות הקיימות היום בישראל. אחרי הכל, המציאות הפוליטית בישראל מתאפיינת גם בפולריזציה (polarization) מוגברת שבה מה שחשוב למצביעים הוא בעיקר לא להיות הצד האחר, באופן שמאפשר להם לגהץ, לכבס או להתעלם מגליצ׳ים של חוסר קונסיסטנטיות פוליטית ולהימנע מ״להעניש״ פוליטיקאים שמזגזגים. בעולם כזה מה שחשוב הוא שאתה משתייך למחנה הנכון בעת הנוכחית, וקל לסלוח על מעשי העבר, לרבות על זיג-זגים ופליפ-פלופים, אם הם משרתים את הצרכים האקטואליים הרלוונטיים. על רקע זה נראה לי שהשימוש ברטוריקת Gotcha הופך להיות פחות טכניקה אפקטיבית להגדיל את ה״נתח״ של כל צד ב״עוגה״ הפוליטית אלא יותר כסוג של אתוס או נרטיב שמאפשר למי שכבר ממילא שייך לכל מחנה להניד את הראש בהסכמה (לטענה דומה בהקשר האמריקאי, ראו כאן).

מקום שטקטיקת ה-Gotcha! נראית על פניו יותר אטרקטיבית הוא עולם המשפט שבו לפחות נראה על פניו ששיקולים פוליטיים לא צריכים לשחק תפקיד בכלל (או שאנשים רבים עדיין מאמינים שזה מה שמאפיין את מערכת המשפט). ואכן, גורמים שונים מהצד הימני של המפה ואשר מעוניינים להחליש את בית המשפט העליון (שהוא בעיניו אחד ה״נציגים״ האחרונים של המשטר הישן והדועך של השמאל של פעם) מבינים זאת היטב. בדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב גורמים אלה לוקחים צעדים שונים שמבקשים לעשות Gotcha! לבית המשפט ולהראות איך הוא מונע משיקולים פוליטיים כביכול פסולים. הוא משנה הלכות לפי מה שנראה לו שיסייע ל"שלטון" השמאל ולמחנה האידיאולוגי השמאלי ונוקט בפרשנויות אסטרטגיות — לפעמים שמרניות ולפעמים אקטיביסטיות — לפי התוצאה שבה הוא כביכול מעונין.

לפעמים המאבקים האלה והטקטיקות בהקשר זה לא מופנות במישרין כלפי בית המשפט אלא לגורמים משפטיים אחרים שמשמשים מעין סוכנים או שליחים שלו. ואכן, בגלגול האחרון של הסיפור הידוע אנחנו רואים את הסכינים מופנות כלפי היועץ המשפטי לכנסת, עו״ד איל ינון, אשר בחוות דעתו קבע כי הכנסת איננה מוסמכת להקים ועדת חקירה פרלמנטרית לבחינת המימון הזר לארגונים ישראליים הפועלים נגד חיילי צה״ל (לקישור לחוות הדעת באתר של האגודה לזכויות האזרח, ראו כאן). בגרסה הנוכחית של הטענה שבאה מפי התנועה למשילות (בין היתר), מותקף עו״ד ינון על כך שהוא נוקט בפרשנות יצירתית של חוק היסוד; במקום להסתמך על לשונו של חוק היסוד כפשוטה, עו״ד ינון מפרש את הסעיפים הרלוונטיים פרשנות תכליתית החורגת מלשונם והמעוגנת למשל בעקרונות יסוד משטריים. לטענת התנועה למשילות, בעשותו כך ינון למעשה מתעלם מחוק היסוד ו״מסרב להכיר בו״.

אכן, חוות הדעת של ינון עושה עבודה לא ממש טובה במובן זה שהאופן שבו היא מנוסחת רק מגביר וכמעט מזמין את נסיונות הפוליטיזציה שיכולים להיעשות לה ושאכן (כצפוי) נעשים לה.** גם בית המשפט העליון לא ממש מצטיין בהקשר זה, בוודאי לא לאחרונה (סוגיה שעליה עמדתי כאן). אבל מה שחשוב לחדד הוא שאם התנועה למשילות ממשיכה לנקוט ברטוריקה כזו שצועקת Gotcha — במובן זה שהיא בוחרת לאפיין את ההחלטות של גורמים משפטיים כמשקפים בחירה אסטרטגית ולא קונסיסטנטית מתי לפעול על פי רוח החוק ולשונו ומתי לא — אזי אפשר לתהות, על רקע העידן בו אנחנו חיים, האם גם היא חשופה במידה רבה לאפשרות לייחס לה האשמה זהה. ואכן, מאחר ש״כולנו ריאליסטים עכשיו״, כלומר כולנו לפחות מודעים לאפשרות שהמשפט הוא דבר יחסית גמיש ופלסטי שמונע על ידי ערכים ופוליטיקה, האפשרות "לתפוס" את התנועה למשילות "חוטאת" באותם חטאים עצמם היא לגמרי סבירה ומסתברת (אולי אפילו בלתי נמנעת).

אז הנה דוגמה שהצלחתי לאתר בעקבות חיפוש לא מסובך בכלל: לאחרונה התנהל דיון לגבי השאלה מה דין המשך כהונתו של ראש הממשלה נתניהו אם יוחלט להגיש נגדו כתב אישום. בראיון שנותן היועץ המשפטי של התנועה למשילות, עו״ד שמחה רוטמן, לערוץ 20 הוא לא רק דוחה את הטענה שראש הממשלה נתניהו מחויב להתפטר אם יוגש נגדו כתב אישום (כמו שנטען על ידי כל מיני עורכי דין הנמנים על, והמגדירים את עצמם כ-, קהילת ״נלהבי שלטון החוק״), אלא שאם ראש הממשלה יחליט וולונטארית להתפטר הדבר יעמוד בניגוד חוק-יסוד: הממשלה. על מה מתבססת הטענה של עו״ד רוטמן בהקשר זה? כמובן שחוק-יסוד: הממשלה איננו אוסר באופן מפורש על התפטרות וולונטארית של ראש הממשלה. הטענה של עו״ד רוטמן במקום זאת מתבססת על עקרונות שאינם מעוגנים במפורש בחוק היסוד עצמו — על העובדה שהתפטרות עקב החלטה על כתב אישום תוביל לכך שגורם בלתי נבחר (כאן: היועץ המשפטי לממשלה) יהיה לו כוח להביא להתפטרות של ראש הממשלה.

מה ההבדל בין המהלך הפרשני שמאמץ היועץ המשפטי של התנועה למשילות לבין המהלך הפרשני שנוקט בו עו״ד איל ינון? האם לא מדובר בטיעונים שמתבססים על מהלכים רטוריים ולוגיים דומים לגמרי? 

הפואנטה שלי היא זו: אם כבר אנחנו חיים בעידן ה-Gotcha,*** אין סיבה לשמור על חוסר סימטריה בפוליטיקה של ה-Gotcha דווקא בתחום המשפט. כך בכלל אולם כך במיוחד כשיש לנו את כל הכלים לחשוף כל טענה פורמליסטית שעליה מתבססת, בעת הזו, הטכניקה של הימין כטכניקה שאף היא כל כולה פוליטית (כי כפי שאמרתי, כולנו ריאליסטים עכשיו, ואולי לעד).**** ״ברומא נהג כרומאי״ כך אומרים; בעידן ה-Gotcha אל תהסס לקרוא Gotcha בעצמך!


* לטענה שפליפ-פלופים כאלה מהווים בעיה אמיתית רצינית בארה״ב, ראו כאן.

** אני נוטה לדעה שחוות הדעת של עו״ד ינון רק עוזרת לגורמים שיזמו את מלכתחילה את המהלך ובמובן זה היא רק מזיקה למטרות שבשמן הוא ביקש לפעול (לכאורה). כמו כן נדמה לי שהנימוקים בחוות הדעת רק מחלישים את המסקנות שלה, אבל מאחר שאני לא מעוניין לסייע לגורמים שיש להם עניין לפרק את חוות הדעת בהקשר זה, אמנע מלהרחיב.

*** לדיון בנזקים הכלליים שנובעים מחיים בעידן ה-Gotcha, בהקשר (שוב) האמריקאי, ראו כאן. ההנחה שלי היא שבשלב זה אין לנו ממש יכולת לצאת מהתנאים שגורמים לנו להיות בעולם של Gotcha בישראל. אם תנאים אלה יתקיימו מתישהו, המרשם הפוליטי שאני מציע בסוף עשוי אף הוא, כמובן, להשתנות.

**** אני ספקן שיש אלטרנטיבה משכנעת לריאליזם משפטי ובכל מקרה סבור שכל אלטרנטיבה שהוצעה עד כה היא, בלשון המעטה, בלתי משכנעת.

איך להעמיד את התנועה למשילות במקום בעידן ה-Gotcha (מחשבות בעקבות חוות הדעת של היועץ המשפטי של הכנסת על הוועדה הפרלמנטרית לחקר ארגוני זכויות הפועלים נגד חיילי צה״ל)

5 מחשבות על “איך להעמיד את התנועה למשילות במקום בעידן ה-Gotcha (מחשבות בעקבות חוות הדעת של היועץ המשפטי של הכנסת על הוועדה הפרלמנטרית לחקר ארגוני זכויות הפועלים נגד חיילי צה״ל)

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s