מבוא לסדרת פוסטים: איך ״מיילדים״ חוקה?

בימים אלה אני עוזר ללמד באוניברסיטה סמינר שקוראים לו ״ליילד חוקות״ (Birthing A Constitution). הרעיון של הסמינר, אשר על הכנתו עמלתי לא מעט (ואשר גבה ממני מחירים לא פשוטים בהתקדמות עם הדוקטורט שלי), הוא לבחון לעומק תהליכים שונים של כתיבת חוקות ברחבי העולם בפרקי זמן שונים במהלך ההיסטוריה, במטרה להתחקות אחר האופנים השונים שבהם חוקות נכתבות ומתקבלות ועל התנאים המשפיעים על הצלחתם או כשלונם של תהליכים אלה. במסגרת זו אנחנו מנסים בקורס גם להתחקות אחרי המשמעות של המונח constituent power, הוא המונח שלפחות מאז המאה ה-18 עושים בו שימוש תיאורטיקנים ופעילים פוליטיים שונים על מנת להצדיק את המהלך של כתיבת חוקות, במיוחד באותם מקרים שחוקות סוטות באופן ניכר מהסדר הקודם שנהג טרם היוולדן. זהו גם כמובן המונח שעל בסיסו כונתה הרשות המחוקקת הישראלית הראשונה ״אסיפה מכוננת״ ושבהתבסס עליו אנחנו עדיין רואים בסמכות הכנסת לחוקק חקיקת יסוד (באופן של מציאות וירטואלית משהו) כ״סמכות מכוננת״.

הספרות המשפטית (בעיקר באירופה ובאמריקה הלטינית אבל בשנים האחרונות גם יותר ויותר בארה״ב ובמדינות common law אחרות, כמו גם במדינות אחרות שמשתייכות לקבוצה שלעיתים נכללת תחת ה-Global South) עסקה במשמעויות של המונח הזה ללא הפסק מקודות מבט שונות שעיקרן תיאורטיות; בקורס לעומת זאת אנחנו מנסים להידבק יותר לפרטים ההיסטוריים של כל פרק חוקתי אותו אנחנו בוחנים ולהבין באיזה מובנים המונח constituent power, או רעיונות שקשורים למונח הזה, משחקים תפקיד בתהליך עצמו ומשמשים אכן מסגרת רעיונית מארגנת לתהליכים (בין מראש ובין בדיעבד). אני ספקן באופן כללי לגבי הכוח של רעיונות אינטלקטואליים אמורפיים להביא, בוודאי כשלעצמם, לשינויים על הקרקע ואחת הסיבות שציפיתי מאוד לסמינר זה כדי להיכנס לחומרים הרלוונטיים יותר לעומק ולנסות לראות אם הספקנות האינטואיטיבית שלי מוצדקת או בלתי מוצדקת, האם יש היגיון באובססיה התיאורטית של המשפטנים האקדמאיים, או לפחות להבין מה התפקיד האמיתי שהתיאוריה משחקת בתהליכים פוליטיים ממשיים (הנטייה האינטואיטיבית שלי היא להסכים עם המנחה שלי שעמדתו, לפיה המונח הוא למעשה ריק מתוכן סובסנסטיבי ונועד לפתור קשיים אנליטיים שונים שמתעוררים אצלנו בהקשרים של יילוד חוקות, פרושה בקצרה כאן).  

בסדרת פוסטים קרובה אני מקווה להעלות על הכתב חלק מן הרעיונות המרכזיים והמעניינים יותר שההתעמקות בחומרים של הסמינר מעלים כמו גם את המסקנות הטנטטיביות שהתפתחו אצלי אגב המחשבה והלימוד היותר קרוב שלהם. בתחילת כל פוסט תופיע רשימה ביבליוגרפית קצרה של החומרים שבהם התמקד כל שיעור ולאחר מכן אעבור לתמצית הטענות העיקריות העולות מחומרים אלה ולדיון קצר בהם. מבחינה כרונולוגית ותמטית, השיעורים בקורס הולכים לכסות את תהליכי יילוד החוקות הבאות: ארה״ב וצרפת במאה ה-18; אמריקה הלטינית במאה ה-19; החוקות ״הכפויות״ של יפן וגרמניה לאחר מלחה״ע ה-2; החוקות שנכתבו בעולם הפוסט-סובייטי בסוף שנות ה-80׳ ותחילת שנות ה-90׳ של המאה העשרים (ובפרט הונגריה ורוסיה); החוקה שהביאה לסיום ממשל האפרטהייד בדרום אפריקה; והחוקות בגל החוקות ״החדש״ שהתחיל לאחרונה ואשר נכתבו (או נכשלו) באיסלנד ובאירלנד. כמובן שיש גם חוקות נוספות שהיה מעניין להתעמק בהן מבחינת המטרות של הסמינר, אבל מגבלות זמן והצורך לא להכביד מידי בקריאות על הסטודנטים שלוקחים את הסמינר חייבו בחירות קשות.

אני צופה שאעלה את הפוסט הראשון בסדרה — שיעסוק בשיעור המבוא הכללי – כבר מחר, וסמוך לאחר מכן את הפוסט השני שיעסוק בהליך כתיבת וקבלת החוקה האמריקאית של 1789. הפוסטים הבאים יופיעו סמוך לימי שני שאז הקורס ניתן בלייב ואחת המטרות שלי היא לנסות להעלות את התובנות שלי סמוך לאחר כל שיעור (לפחות מכאן והלאה) כדי ליצור דינמיקה יחסית מהירה בין השיעורים לתובנות.

רעיונות, הצעות והרהורים בעקבות קריאת הפוסטים יתקבלו בברכה!

מבוא לסדרת פוסטים: איך ״מיילדים״ חוקה?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s